התרופה ההומאופתית מופקת מעולם החי, הצומח והמינרלים, ומכילה יסוד יחיד, אשר עובר תהליך מדויק ומדעי של דילולים וניעורים. תהליך הדילול והניעור נועד להגביר את עוצמת הריפוי של חומר היסוד. בשל ערכן הטבעי, התרופות ההומאופתיות אינן גורמים לסתירות עם תרופות כימיות ואינן מעוררות תופעות לוואי לא רצויות. בהמשך לכך חשוב לדעת, כי התרופות ההומאופתיות אינן ממכרות, וכשרות לשימוש לפי הדת היהודית (נחשבות "בטל בשישים").
עבור רבים, עקרון הדילול אינו מתיישב עם המוכר והמוטבע בנו - הרפואה המערבית הרגילה אותנו כי לכאורה, לכמות גדולה יותר של חומר טיפולי השפעה רבה יותר.
האמת ההומאופתית טוענת אחרת - ככל שהחומר מדולל יותר, כך פוטנציאל הריפוי שלו רב יותר, והריפוי מתרחש ברבדים עמוקים יותר.
ד"ר האנמן, אבי ההומאופתיה, חשף לאורך עשרות שנות מחקר את יכולות הריפוי של החומר הטבעי, אשר היו חבויות בו במצבו הגולמי (Crude).
ד"ר האנמן חקר מגוון רחב של חומרים מן הטבע, ועם גילוי הפוטנציאל הרפואי והייעוד של כל חומר, הוא תיעד אותו כתרופה הומאופתית, או כפי שהיא מכונה בשפה המקצועית - רמדי (Remedy). תרופה הומאופתית שעשויה למשל ממלח שולחן, נקראת על שם היסוד המרכיב את המלח - נתרן כלורי (Natrium Muriaticum). ובדומה, תרופה הומאופתית העשויה במקור מדבורת הדבש נקראת Apis Mellifica והתרופה ההומאופתית העשויה במקור מצמח ה-בבונג נקראת על שם המין והזן הבוטניים – Chamomilla Vulgaris.
בחייו הארוכים, העלה ד"ר האנמן על הכתב את מחקריו בספרים וכתבים רבים, שהחשובים שבהם הם: "האורגנון של אומנות הרפואה" ו-"Materia Medica Pura". בהמשך נחקרו חומרים רבים ע"י הומאופתים חשובים נוספים.
כיום, הספרות המקצועית המצויה בידי כל הומאופת פעיל מכילה ספרים עבי כרס, המכילים מידע על אלפי תרופות הומאופתיות.
התרופה ההומאופתית מותאמת באופן אישי לכל מטופל, ומכאן הצורך להתייעץ תמיד עם הומאופת לפני השימוש בתכשירים אלו.
